וידויו של חסיד פליאו

להלן קטעים מתוך פוסט שפרסם דון, אדם שנחשב בעיני רבים ל"גורו" פליאו והיה הבעלים של בלוג פופולרי בתחום, ולבסוף הודה בפני עצמו שבריאותו מתדרדרת בגלל התזונה הזו.

התנסיתי במה שמכונה דיאטת "פליאו" לאורך 14 השנים האחרונות. אף על פי שכה האמנתי בדיאטה שאפילו כתבתי ופרסמתי ספר בתחום במימון עצמי, עם הזמן חוויתי דיסוננס קוגניטיבי הולך וגובר לגבי עקרונות התזונה הנוכחיים – כמות גדולה של מזון מן החי ושיעור גבוה של חלבון ושומן לעומת שיעור נמוך של פחמימות – שסותרים את הידע התזונתי האמפירי שנצבר לאורך 5,000 שנה הן ברפואה המערבית והן במזרחית, כולל כמות גדולה של מידע קליני ומעבדתי שנצבר החל מהמאה ה-19, ומצביע על כך שבני האדם מותאמים יותר לדיאטה צמחית ברובה המכריע, עתירת פחמימות שמספקת הרבה פחות מ-30% מהאנרגיה משומן. בנוסף, לאורך כל התקופה חוויתי על בשרי, וחזיתי באחרים, התפתחות הדרגתית ולעתים אף פתאומית של הפרעות שנגרמות לאנשים שמנסים להיזון על דיאטה עתירת שומן וחלבון. הבנתי את הקשר בין הדברים בגלל הרקע שלי בתזונה ובבריאות בשילוב ההכשרה שלי הן בתזונה מערבית והן ברפואת המזרח. לסיכום, אלה ההפרעות שחוויתי:

1. עור יבש באופן תמידי, והופעה חוזרת של פגעי עור מודלקים במקומות שהבריאו כשאכלתי תזונה צמחית דלת שומן וכן הופעה של פגעי עור במקומות חדשים. כשהגבלתי את צריכת השומן ללא יותר מ-20% מהקלוריות ונמנעתי מבשר אדום ושומן רווי, העור שלי נרפא, וכאשר אכלתי יותר שומן, שומן רווי, עוף ובשר אדום, מצב העור שב והתדרדר. באמצעות דיאטת אלימינציה גיליתי שאכילת 200-150 גרם בשר בקר שאכל עשב לפני השחיטה תחריף במידה רבה את הגירוי בעור תוך 24 שעות. [—] למרות ההכשרה שלי ברפואה סינית ובתזונה מערבית, בדקתי את היפותזת הפליאו שהבעיות האלה נגרמות מצריכת דגנים. הניסיון שלי מאשר את חוות הדעת של הרפואה הסינית שקובעת שפגעי עור מודלקים לא נגרמים מאכילת דגנים נטולי גלוטן ועמילנים, אלא מדלקתיות, טוקסמיה וחוסר תחלופת דם, שנגרמים ממזונות יוצרי דלקת כמו בשר ושומנים שעשירים בחומצה ארכידונית. מנקודת המבט של התזונה המערבית, עודף חלבון בתזונה מעמיס על הדם חומצה, אמוניה ושתנן לא הכרחיים, ועודף שומן בתזונה גורם לקרישיות מוגברת של הדם שמפחיתה את קצב זרימת הדם, בעיקר דרך הנימים העדינים, ופוגמת באספקת הנוטריאנטים והחמצן ובפינוי הפסולת מהתאים וכן מפחיתה את קצב סינון הדם של הכבד והכליות, שבתורה מובילה לטוקסמיה כרונית.

2. חזרה הדרגתית של אלרגיות עונתיות חמורות ודלקות בסינוסים ובתעלות האוזניים. הפחתת כמות השומן והחלבון בתזונה שיככה במהרה את התסמינים והפחיתה את ההפרשות. צריכה לאורך זמן של עודפי חלבון ושומן הגדילה את הסמיכות והדביקות של הליחה במערכת הנשימה, וכך משכה אבק, אבקנים ושאר חומרים מגרים שעוררו תגובה חיסונית ודלקתית.

3. כאבי בטן חמורים שללא ספק נגרמו מצריכה רבה מדי של שומן, שהוקלו רק לאחר צום ובעקבותיו הפחתת צריכת השומן במשך כמה ימים.

4. יציאות לא סדירות, ובעקבות אכילת כמות קטנה מדי של סיבים, גם עצירות וצואה קטנה וקשה שדורשת מאמץ בפינוי. צריכה גבוהה של שומן מאטה את תנועת המעיים ומפחיתה את תדירות ומהימנות הפינוי.

5. במהלך 14 שנות הפליאו שלי הופיעו פעמיים על העור שלי לימפומות צהובות קטנות שמכונות קסנתומות, שנגרמות בעיקר אצל אנשים עם רמת שומן גבוהה בדם, כמו שלי היה לכל אורך שנות הפליאו (כולסטרול כללי מעל 200). קסנתומות כוללות גם הופעת גושים קטנים של כולסטרול מתחת לעפעפיים.

6. נוקשות שרירים גוברת בבקרים לאחר הקימה, בליווי התכווצויות חמורות ותכופות בשרירי התאומים לאורך הלילה, במיוחד כשצריכת הפחמימות נמוכה במיוחד. נוקשות הבוקר שככה לאחר כמה שבועות של צריכת שומן נמוכה. אני מאמין שהנוקשות נבעה מהקרישות המוגברת של הדם שפגעה במעבר הנוטריאנטים והחמצן לתאים ובפינוי הפסולת במהלך השינה.

7. התקפי חרדה, שכמוהם מעולם לא חוויתי בעבר, כשאכלתי כמות נמוכה של פחמימות (25%-20%) וכמות גבוהה של שומן (60%-50%). ההתקפים קרו תמיד לאחר ארוחה עתירת שומן. אני מאמין שזה נובע מאספקת חמצן נמוכה למוח בשילוב פגיעה בקולטנים העצביים שנגרמים מצריכה לא מספקת של פחמימות.

8. מתח כרוני בכתפיים ובצוואר, שפחת כשאכלתי פחות שומן ויותר פחמימות. רפואת המזרח מסבירה זאת כהשפעה של צריכת שומן מופרזת על תפקודי הכבד וכיס המרה.

אשתי טרייסי דיווחה על התסמינים החמורים הבאים שהתפתחו תוך 12 חודשים מרגע שעברה לתזונת פליאו נטולת דגנים שבה צריכת הפחמימות הייתה נמוכה עד בינונית:

1. עלייה באחוזי השומן בגוף בגלל מאזן שומן/קלוריות חיובי. בפשטות, היה לה קל מאוד להפריז בצריכה הקלורית כשאכלה מזונות שומניים.

2. כאבי ראש ומתח בשרירים שגברו לאורך 12 החודשים.

3. כאב הולך וגבר בצד ימין מתחת לצלעות, שמעיד על פגיעה בכבד.

4. עצירות שחומרתה הלכה וגברה לאורך 12 החודשים בשל הפגיעה של צריכת השומן הגבוהה בתנועת המעיים.

5. עייפות בוקר הולכת וגוברת וצורך מתגבר בקפה.

6. רגישות גוברת בשדיים לפני המחזור והופעת ציסטות. זה היה התסמין החמור ביותר, שהעיד על חוסר איזון במערכת האנדוקרינית ופוטנציאל לגידולים בשדיים.

7. כאבים כרוניים בשרירים ובפרקים בשל הפגיעה בזרימת הדם.

8. גלי חום והזעה בשינה, סימן נוסף לחוסר איזון במערכת האנדוקרינית.

9. לקראת סוף התקופה היא החלה לסבול מנפיחות לאחר ארוחות בשריות עתירות שומן, סימן לחוסר סבילות גובר לשומן.

הפחתת כמות השומן והחלבון בתזונה שיככה במידה רבה את כל התסמינים שלעיל.

לפוסט המקורי:
Farewell To Paleo

דון וטרייסי זנחו את הפליאו ועברו לטבעונות בריאה שמבוססת על מזון מלא, ובהמשך לתזונה שעיקרה או כולה פירות וירקות חיים וטריים (Low Fat Raw Vegan) בהשראת פרילי, קריסטינה, מייגן אליזבת ואחרים. כעת הם חופשיים מהמחלות הכרוניות שתקפו אותם כשאכלו פליאו. אל תחכו 14 שנים, עברו גם אתם עכשיו לאורח החיים הקדמוני האמיתי, ותיהנו מבריאות קורנת, מרץ וחיוניות, לאורך עוד הרבה שנים מאושרות.

זה הבלוג הטבעוני החדש שלהם:
The Vegan Food Way…to Living With Heart and Improving Your Health

אם אתם רוצים לדעת מה באמת אכל האדם הקדמון:
תזונת האדם – סקירה היסטורית
תזונת פליאו – מדע או דת?
מה אכל האדם הקדמון?