החודש פורסם בארצות הברית דו"ח הוועדה המייעצת לתזונה למשרד הבריאות ומשרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית, שעל פי חוק פדרלי מפרסמת אחת לחמש שנים דו"ח מקיף של המלצות תזונתיות. הוועדה מורכבת מפרופסורים לרפואה ולתזונה מהבכירים ביותר בארצות הברית, שמשרתים בוועדה בהתנדבות וסוקרים בהמלצותיהם מאות מחקרים, שלכל אחד ניתן משקל שונה על פי מידת מהימנות הממצאים, והמידה שבה ייתכן כי החוקרים הטו את הממצאים על פי השקפת עולמם. מקריאת הדו"ח על 571 עמודיו עולות שוב ושוב המסקנות הבאות:
• יש להגדיל את צריכת המזון הצמחי הכולל ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים.
• יש להקטין את צריכת הבשר האדום והבשר המעובד, השומן הרווי, המלח, החטיפים, המשקאות הקלים והממתקים.
ארצות הברית היא מדינה במשבר בריאותי חמור: כמחצית מבין האזרחים הבוגרים, 117 מיליון איש, סובלים ממחלה כרונית שאפשר למנוע הקשורה לתזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית כמו מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת סוג 2 וסרטן. כשני שליש מבין האזרחים הבוגרים, 155 מיליון איש, סובלים מהשמנה.
היות שכולנו יודעים שההמלצות התזונתיות לאכול יותר פירות, ירקות ודגנים מלאים ולהפחית בבשר ובמזון מעובד קיימות כבר עשרות שנים, מהם הרגלי התזונה שגורמים למשבר הזה? אנשים שמנסים לקדם צריכת בשר ושומן מהחי וגורואים של דיאטת הפליאו, מספרים לנו שההמלצות האלה הן בעצם הגורם למגפת ההשמנה, היות שהאמריקאים מצייתים להן כלשונן.
אותם גורואים טוענים שרבים מהאמריקאים מקפידים על אכילת דגנים מלאים ועל הפחתה של כמות השומן והמזון מהחי, וזאת הסיבה לעליה ברמת ההשמנה והחולי בארצות הברית. הם ממשיכים ואומרים שהבעיה אינה באכילת בשר ושומן אלא באכילת פחמימות ודגנים מלאים ואם רק כולנו נפחית באופן משמעותי את כמות הפחמימות בתזונה, נוותר על הדגנים המלאים ונגדיל באופן משמעותי את צריכת המזון מהחי וכמות השומן בתפריט נראה ירידה במשקל ושיפור משמעותי בבריאות. אך הדו"ח מראה כי:
• בעשרות השנים האחרונות נעשו מעט מאוד שיפורים בהרגלי התזונה של האמריקאים.
• התזונה האמריקאית נמוכה מדי בפירות, ירקות ודגנים מלאים וגבוהה מדי בקלוריות, שומן רווי, מלח ודגנים מעובדים וסוכרים מזוקקים.
• מעטים מאוד צורכים את הכמות המומלצת של פירות ליום (2 כוסות בלבד), וקרוב לחצי מהצריכה הזו מגיעה ממיצי פירות ארוזים.
• מעטים מאוד צורכים את הכמות המומלצת של ירקות ליום (2.5 כוסות בלבד). לדוגמה, רק 1% מהבנות בקבוצת הגיל 18-14 צורכות את הכמות המומלצת של ירקות. בנוסף, כ-25% מהירקות מגיעים בצורת תפוחי אדמה, שלרוב מטוגנים ומומלחים.
• צריכת הירקות הכללית פחתה בחמש השנים שחלפו מהדו"ח הקודם.
• קרוב ל-100% מהאוכלוסייה לא מגיעה לכמות המומלצת של דגנים מלאים (כ-100 גרם ליום לאדם מבוגר). כ-70% מהאוכלוסייה עוברת את הכמות המרבית המומלצת של דגנים מזוקקים.
• 71% מהאמריקאים צורכים יותר מהכמות המרבית המומלצת של שומן רווי.
• רוב הקלוריות שצורכים האמריקאים מגיעות ממזון בעל איכות תזונתית נמוכה, כמו המבורגרים, פיצה, ממתקים, חטיפים ומשקאות קלים.
מנתוני הדו"ח ניתן לראות שהסיבה האמיתית לכך שהאמריקאים שמנים וחולים יותר מאי פעם אינה בגלל שהם מקפידים לאכול הרבה ירקות, פירות ודגנים מלאים אלא בגלל שהם צורכים בעיקר מזון מהחי ומזון מעובד חסר כל ערך תזונתי.
הדו"ח סוקר מבחר מחלות כרוניות ומציג ב-4 דרגות שונות את השפעת התזונה על המחלות האלה, כפי שנובעת ממאות המחקרים שנבדקו על ידי הוועדה. ההשפעה יכולה להיות חזקה, בינונית או מועטה, ולחלופין ייתכן שהממצאים לא מעידים על השפעה מוכחת. כאשר ההשפעה היא מועטה הדבר מעיד כי גורמים אחרים פרט לתזונה כמו גנטיקה, סביבה, פעילות גופנית ועוד משפיעים במידה רבה יותר על המחלה. אלה מסקנות הדו"ח:
• מחלות לב וכלי דם. קיימת השפעה חזקה של התזונה על מחלות לב וכלי דם. להפחתת הסיכון למחלות אלה יש לצרוך יותר פירות, ירקות ודגנים מלאים ולהפחית בצריכת בשר אדום או מעובד, דגנים מזוקקים ומזונות ומשקאות ממותקים. ההשפעה של תזונה לקויה על מחלות לב וכלי דם היא הגבוהה ביותר מבין כל המחלות הכרוניות ומוכחת מעבר לכל ספק. ראיות חזקות ועקביות מראות שהפחתה בצריכת השומן הרווי מורידה במידה רבה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. הוועדה ממליצה לאנשים שמנסים לשפר את בריאותם ומפחיתים את צריכת הפחמימות המזוקקות והסוכר הלבן, לא להחליף את המזונות האלה במזונות עתירי שומן רווי, אלא בפירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים.
• השמנה. קיימת השפעה בינונית של התזונה על השמנה (ההשפעה היא בינונית בלבד כי לחוסר בפעילות גופנית יש גם השפעה גדולה). להפחתת הסיכון להשמנה יש לצרוך יותר פירות, ירקות ודגנים מלאים, ולהפחית בצריכת כל סוגי הבשר, מוצרי החלב השמנים, הדגנים המזוקקים והמזונות והמשקאות הממותקים.
• סוכרת סוג 2. קיימת השפעה בינונית של התזונה על סוכרת סוג 2 (ההשפעה היא בינונית בלבד כי לחוסר בפעילות גופנית יש גם השפעה גדולה). להפחתת הסיכון לסוכרת 2 יש לצרוך יותר פירות, ירקות ודגנים מלאים, ולהפחית בצריכת בשר אדום או מעובד, מוצרי החלב השמנים, הדגנים המזוקקים והמזונות והמשקאות הממותקים. אין כל בסיס לטענה שצריכת פירות תורמת לסוכרת.
• סרטן המעי והחלחולת. קיימת השפעה בינונית של התזונה על סרטן המעי והחלחולת. להפחתת הסיכון לסרטן המעי והחלחולת יש לצרוך יותר פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים ולהפחית בצריכת בשר אדום או מעובד, שומן רווי, ממתקים ומשקאות קלים. צריכת בשר אדום או מעובד, צ'יפס, ממתקים ומשקאות קלים קשורה לעליית הסיכון לסרטן המעי והחלחולת.
• סרטן השד. בגלל שקיים גם מרכיב גנטי נמצא שקיימת השפעה בינונית של התזונה על סרטן השד. להפחתת הסיכון לסרטן השד יש לצרוך יותר פירות, ירקות, ודגנים מלאים ולהפחית בצריכת מזון מן החי מכל סוג ופחמימות מזוקקות.
• סרטן הריאות. עקב מיעוט מחקרים נמצאה השפעה מועטה של התזונה על סרטן הריאות. להפחתת הסיכון לסרטן הריאות יש לצרוך יותר פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים ולהעדיף מוצרי מזון מן החי דלים בשומן.
• סרטן הערמונית. מיעוט המחקרים לא אפשר להציג קשר בין התזונה לסיכוי לסרטן הערמונית.
• מומים מולדים. נמצאה השפעה מועטה של התזונה על מומים מולדים, שמצביעה על כך שלהפחתת הסיכון למומים מולדים יש לצרוך יותר פירות, ירקות, ודגנים מלאים ולהפחית את צריכת הבשר האדום או המעובד והממתקים. (ההשפעה הגדולה ביותר היא של חסר בחומצה פולית).
• אלצהיימר ודמנציה. אין מספיק ממצאים ולכן נמצאה השפעה מועטה של התזונה על המחלות האלה, שמצביעה על כך שלהפחתת הסיכון יש לצרוך יותר פירות, ירקות, אגוזים וקטניות, ולהפחית בצריכת הבשר האדום או המעובד, הסוכר המזוקק והמלח.
• דיכאון. אין מספיק ממצאים ולכן נמצאה השפעה מועטה של התזונה על דיכאון, שמצביעה על כך שלהפחתת הסיכון יש לצרוך יותר פירות, ירקות, אגוזים וקטניות, ולהפחית בצריכת הבשר האדום או המעובד והסוכר המזוקק.
• בריאות העצם. אין מספיק ממצאים וישנם גורמים נוספים כמו פעילות גופנית וחסר בויטמין D ולכן נמצאה השפעה מועטה של התזונה על בריאות העצם, שמצביעה על כך שלהפחתת הסיכון יש לצרוך יותר פירות, ירקות, אגוזים וקטניות, ולהפחית בצריכת הבשר והשומן הרווי.
• יתר לחץ דם. נמצאה השפעה חזקה של צריכת מלח על יתר לחץ דם. הוועדה מאמינה כי יש די ראיות להורות על הפחתת הצריכה המומלצת מ-2,400 מ"ג נתרן ליום ל-1,500 מ"ג.
סעיף עיקרי נוסף בדו"ח דן בשאלה מהי תזונה בת-קיימא (SUSTAINABLE), כלומר מקדמת את הבריאות וגם בעלת השפעה סביבתית נמוכה יותר, כלומר גורמת לכמות נמוכה יותר של זיהום אוויר וצורכת כמות נמוכה יותר של אנרגיה, שטח ומים. התשובה לכך היא שוב פשוטה מאוד: יש לצרוך יותר מזון צמחי, כמו פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים, ולהפחית את צריכת המזון מן החי.
עניין נוסף שיש להתייחס אליו הוא הכולסטרול. הגורואים של תזונת הפליאו והאנשים שמנסים לקדם צריכת בשר ושומן ברשתות החברתיות ובעיתונות הצהובה כבר יצאו בהצהרות שהדו"ח מתיר אכילת כולסטרול ללא הגבלה, ועל כן מותר לאכול מזון מן החי ללא הגבלה. למעשה, הדו"ח רק קובע כי במחקרים שנסרקו לא נמצאה השפעה בין צריכת כולסטרול לרמת הכולסטרול בדם. כלומר הכולסטרול, כרכיב מזון מבודד, הוא לא הגורם הבעייתי במזון מן החי, אלא רכיבים אחרים או שילוב שלהם. המסקנה היחידה מהקביעה הזו היא שאם האמריקאי הממוצע יחליף את מנת בשר החזיר היומית שלו במנת בשר בקר, הדל יותר בכולסטרול מבשר החזיר, לא יפחת הסיכוי שלו לחלות באחת מאותן מחלות כרוניות התוקפות את האמריקאים. שוב, חרף הטענה כי אין בעיה בצריכת כולסטרול, אין בדו"ח על 571 עמודיו אף לא המלצה אחת לצרוך יותר בשר אדום, עוף, מוצרי חלב שמנים וביצים, או ראיה כי צריכתם מועילה לבריאות, ואין אף המלצה לאכילת כולסטרול ללא הגבלה, ומי שעושה זאת ומנחיל את ההרגלים התזונתיים האלה לבני משפחתו יפגע קשות בבריאותו ובבריאות בני משפחתו.
לקריאת הדו"ח בשלמותו, כולל קישורים לכל המאמרים שנסרקו על ידי הוועדה:
http://health.gov/dietaryguidelines/2015-scientific-report/PDFs/Scientific-Report-of-the-2015-Dietary-Guidelines-Advisory-Committee.pdf
הייתה אי-זו שהיא התייחסות לנזקים של דגנים?
בהחלט נמצא קשר בין צריכת דגנים מזוקקים למחלות שונות, וההמלצה היא להגדיל את צריכת הדגנים המלאים על חשבון הדגנים המזוקקים.