מאמר זה נועד להפריך את התיאוריות המקובלות בדבר האבולוציה של האדם ותזונתו. יש לציין שרוב הדעות ה"מדעיות" בתחום מגיעות ממוסדות מדעיים שהמנטליות שלהם קובעת בראש ובראשונה שהאדם הוא מין ייחודי שמתעלה על כל שאר בעלי החיים, ושהוא נועד לשלוט בהם ולנצלם. מנטליות זו מקבלת חיזוק מהתאגידים החקלאיים והרפואיים, שמממנים את המחקרים ונהנים מפירותיהם באמצעות מתן הכשר למוצרי המזון שלהם והנחת הדגש על גנטיקה במקום על התזונה בתור הסיבה העיקרית למחלות המודרניות. באופן זה אין להתפלא שכמה מהמיתוסים בתחום קיימים למעשה רק כמה עשרות שנים או אפילו פחות, כמו הסברה שחלב הוא מקור טוב לסידן, או שאם ירשת את "הגן לסרטן השד" מוטב שתבצעי מבעוד מועד הליך כירורגי קיצוני כי אין כל דרך למנוע זאת. החוקרים עצמם מודים שמידע ודאי לגבי תזונת האדם מתבסס רק על ישובים בני מאה אלף שנים לכל היותר – כלומר, לאחר שהסתיימה התפתחותו האבולוציונית של האדם – וכי כל מחקר על תזונת האדם לפני נקודת הזמן הזו מתבסס על השערות ופרשנויות.
בטבע, כל בעל חיים בעל דמיון פיזיולוגי לבעל חיים אחר יאכל גם את אותם המזונות. חתול הבית הוא טורף מטבעו, כמו קרוב משפחתו הנמר, ואף על פי שאנו מאכילים אותו מזון יבש המכיל גם תירס וסויה, אין זה אומר שהמזונות האלה מתאימים לו ושהוא הסתגל אליהם מבחינה ביולוגית. אין ויכוח על כך שבני האדם שייכים למשפחת ההומינידים, יחד עם הגורילה, האורנגאוטן, השימפנזה והבונובו, הזהים לאדם מבחינה פיזיולוגית יותר מכל בעל חיים אחר. למעשה, מבחינה גנטית, השימפנזה קרוב יותר לאדם מאשר לגורילה.
הגורילה צמחונית לחלוטין וניזונה מעלים ומפירות, כשגורילות ההרים מסתמכות יותר על עלים וגורילות השפלה מסתמכות יותר על פירות. האורנגאוטן ניזון בקיץ אך ורק מפירות, ובחודשי החורף ישלים את תזונתו עם עלים ומעט חרקים. השימפנזה והבונובו ניזונים על 95%-98% תזונה צמחית והשאר כחרקים או כבשר ציד, אף שהם צדים רק בעונות שבהם יש מחסור בפירות, וסביר להניח שפלישת האדם לתחומי המחייה שלהם וצמצום מקורות המזון הם שגרמו לשינוי התזונתי הזה.
אין כמעט צורך להסביר מבחינה פיזיולוגית שבני האדם הם אוכלי פירות מטבעם. כל תאי גופנו ניזונים מגלוקוז, הזמין בצורה הטובה ביותר מפירות, ולמעשה על הגוף להמיר כל מקרונוטריאנט אחר שאנו אוכלים לגלוקוז כדי שיוכל להשתמש בו כמקור לאנרגיה. אין מזון אחר שערב לחכנו ללא בישול או תוספות מלבד פירות. ההבדלים בין בני האדם לטורפים רבים מספור, החל מהחוסר בטפרים ובשיניים שמאפשרים ציד ועד לאורך המעי ולצורך לקבל ויטמין C מהמזון. וכמובן שבני אדם מודרניים שאוכלים בשר לעולם לא טורפים את הגווייה כמו שהיא, עם העצמות, האברים הפנימיים ותכולת המעיים. גם מזונות צמחיים כמו דגנים ופקעות עמילניות לא יכלו בני האדם לאכול בטבע. בעלי החיים העיקריים שאוכלים דגנים הם הציפורים, שמצוידות בזפק, שבו נובטים הדגנים לפני העיכול. פקעות עמילניות אוכלים בעלי חיים המצוידים ביכולת חפירה ונבירה בקרקע, כמו חזירים. גם פקעות שבני אדם יכולים לאכול במצבן הטבעי, כמו לפת, צנון או סלק, לרובנו לא יהיו מעוררי תיאבון במיוחד. על מוצרי חלב אין סיבה כמעט להרחיב, מאחר שאף בעל חיים לא צורך חלב לאחר הינקות, ובטח שלא את החלב של מין אחר. למעשה, מוצרי החלב הם אחד מגורמי המחלות העיקריים בתרבות המודרנית. נכון שבני האדם יכולים לחיות כמעט על כל מזון, בדיוק כפי שפרות במשקים מתועשים ניזונות מצואת עופות ומשאריות של תעשיית הבשר, אך אף בעל חיים לא התפתח ושגשג לאורך מיליוני שנים בעודו אוכל מזון שאינו מתאים לו.
החוקרים תמימי דעים שהמין הראשון של אדם הופיע לפני כ-2.5 מיליון שנים באפריקה המשוונית. בתור קרוב משפחה ישיר של השימפנזה, ומאחר שחי באותה סביבה שופעת, ניזון האדם בעיקר על פירות ועלים ולמעשה שגשג במשך מיליוני שנים, כשמן הסתם לא היו לו הצורך ולא היכולת לצוד בעלי חיים גדולים או ללקט ולאכול מזונות צמחיים שדורשים בישול, כמו פקעות עמילניות ודגנים. בני האדם כה שגשגו באפריקה, עד שראיות מראות שתוחלת החיים ירדה כמעט לחצי בסוף התקופה הפליאוליתית ובתקופה הניאוליתית.
באותה תקופה חי המין האנושי בשבטים, כאשר לכל שבט הייתה טריטוריה של כמה מאות קילומטרים מרובעים שבהם כמות הצמחים האכילים הייתה אדירה. מגוון הפירות היה עצום – אלפי מינים שונים שכל אחד הבשיל בתקופה אחרת – ולבני האדם התאפשרה השגת המגוון הרב ביותר, כי ביכולתם גם לצעוד למרחקים ארוכים וגם לטפס בקלות על עצים, כפי שמציגים בני שבטים ילידיים ששרדו עד היום. השבט ידע היכן נמצא כל צמח אכיל בטריטוריה שלו ומתי מבשיל כל פרי. זו הייתה ה"פרנסה" שלו, והמידע הזה היה חלק מהתרבות של השבט שעברה מדור לדור. כמו בימינו, בקיץ היה שפע הפירות גדול יותר, ובחורף, כאשר היצע הפירות פחת, השבט השלים את תזונתו במזונות שזו עונת בשלותם, כמו ירקות עליים, פירות שומניים, אגוזים ופטריות. התפתחות המוח נבעה במישרין מהצורך של האדם לזכור את מיקומם של מינים רבים יותר של פירות, לדעת את זמן הבשלתם ולהנחיל את הידע הזה לצאצאיו, ובאופן זה להגדיל את הטריטוריה שלו מעבר לגבולות יערות הגשם לעומת הטריטוריות המוגבלות של קופי האדם. אין ספק שלצורך השגת מזוננו אנו מסתמכים על יכולתנו השכלית הרבה יותר מבעלי חיים אחרים, מפני שתזונתנו הרבה יותר מגוונת ושיטותינו לאיסוף מזון מגוונות ומורכבות יותר.
אז מה גרם לשינוי התזונתי של האדם? שלושה דברים אירעו לאורך תקופה קצרה יחסית. ההגירה מאפריקה (לפני כ-80,000 שנה), המהפכה הלשונית (לפני כ-70,000 שנה) והתחלת השימוש באש כמקור בישול (לפני כ-50,000 שנה). ההגירה מאפריקה הובילה את בני האדם לאזורים הממוזגים, שבהם הפירות אינם זמינים כל השנה, ומשם לאזורים הקרים, שבהם הפירות זמינים מעט מאוד. המהפכה הלשונית אפשרה לבני האדם את הציד בקבוצה, וכך העניקה ליצור זעיר את היכולת להכניע בעלי חיים ענקיים. וכמובן שהתחלת השימוש באש כמקור בישול אפשרה לבני האדם להסוות את הרתיעה הטבעית שלהם מבשר נא, וכן לחסל את החיידקים והטפילים שמתפתחים בבשר במהירות באזורים החמים באין שיטות לשימור מזון. בכל מקרה, הראיות מראות שציד אמיתי, מתוכנן ומתואם של בעלי חיים גדולים החל רק לפני כ-20,000 שנה, כשהבשר שעליו הסתמכו עד לאותה תקופה היה בעיקר לטאות, חרקים ומכרסמים. גם חוקרים שתומכים בתיאוריית האדם הצייד מודים שמיומנותם של בני האדם בצייד חיות גדולות בתקופות קדומות יותר הייתה עלובה למדי. בנוסף, בשרם של רוב בעלי החיים היבשתיים הגדולים דל מאוד בשומן ועתיר חלבון, ולכן לא יכול להזין מערכת עיכול אנושית, שלא יכולה להפיק אנרגיה מכמויות גבוהות של חלבון וחייבת פחמימות או שומן.
מחקרים בתרבויות שבטיות במאה ה-19 וה-20 ומאובנים מהתקופה הפליאוליטית מראים שבני האדם עדיין הסתמכו על 80% תזונה צמחית לפחות. רק באזורים הקרים הייתה הסתמכות גדולה יותר על מזון מן החי, אך ההתיישבויות באזורים אלה החלו רק בתקופות מאוד מאוחרות, למעשה זמן רב לאחר המהפכה החקלאית. יש לזכור שהתיאוריות הנפוצות בדבר מוצא האדם ותזונתו מנסות להתאים את הממצאים להשקפת העולם של המדענים, שקובעת שהאדם עליון על הטבע. בנוסף, רוב החוקרים הם גברים, שמנסים להאדיר את תפקידו של הגבר הצייד בחברה הקדמונית על פני תפקידה של האישה המלקטת. לא קשה לראות את הדמיון בין השקפת העולם של מדענים אלה להשקפת העולם של הדת, שקובעת שהאדם נוצר כדי לשלוט בטבע, או להשקפת העולם של פילוסופים, שקבעו שלבעלי חיים אין נשמה כדי להצדיק את ניצולם. רצון הקהילייה המדעית להוכיח שהאדם הוא אוכל בשר מטבעו ולכן נמצא בראש פירמידת המזון כשכל העולם נתון לרגליו למשול בו כראות עיניו לא שונה מרצונה לפני 100 שנה להוכיח שמוצא האדם מאסיה או מאירופה, מתוך רתיעה מהאפשרות שהם עצמם התפתחו מהאדם השחור ה"נחות". האנתרופולוגים הנודעים לואיס ומרי ליקי, כשביקשו לחקור את האפשרות שמוצא האדם מאפריקה, לא קיבלו תמיכה מהקהילייה המדעית אלא זלזול ונידוי.
בד בבד עם התפשטות הציד החלה הסתמכות הולכת וגוברת על חקלאות. עד המהפכה החקלאית הכחיד האדם למעלה ממחצית היונקים היבשתיים הגדולים. דוגמה בולטת לכך היא ההתיישבות האינדיאנית ביבשת אמריקה, כששבט שמנה על פי הסברה כמה מאות אנשים בלבד חצה לראשונה את מישורי הקרח בין סיביר לאלסקה ותוך כאלף שנים בלבד יישב את כולה עד פטגוניה בדרום אמריקה בעודו משמיד כ-80% מהיונקים היבשתיים הגדולים. אין הוכחה גדולה יותר מזו שבני אדם לא יכולים להסתמך על ציד כמקור עיקרי למזון.
המהפכה החקלאית (לפני כ-10,000 שנה) הובילה להסתמכות על יבול דגן בודד (חיטה באירופה, אורז באסיה, תירס באמריקה), וראיות מאותה תקופה מראות על צמצום ניכר בקומתם הממוצעת של בני האדם והפחתה נוספת בתוחלת החיים. למעשה, רק בתחילת המאה ה-20 שבה תוחלת החיים הממוצעת של בני האדם ועברה את זו שממנה נהנו במשך מיליוני שנים, ובכמה ארצות מתפתחות עשתה זאת רק בתחילת שנות השבעים. ההנחה שתוחלת החיים של בני האדם הקדמונים הייתה נמוכה מאוד אינה מתיישבת עם הפיזיולוגיה שלנו, כשהגיל הממוצע לקבלת וסת עמד על 17 עד תחילת המאה ה-20. זאת ועוד, קופי האדם שדומים לנו מבחינה פיזיולוגית נהנים באורח החיים הטבעי להם מתוחלת חיים ארוכה.
תזונת האדם בעידן המודרני, עד ל-50 השנה האחרונות, עדיין התבססה בעיקר על מזון מן הצומח. טרם התפשטות השימוש בנפט והסבסוד הממשלתי למזון מן החי, היו הבשר ומוצרי החלב יקרים מכדי שרוב האוכלוסייה תוכל לצרוך אותם מדי יום, ובטח שלא שלוש פעמים ביום. רוב האנשים אכלו בשר רק בחגים או באירועים חגיגיים. שוב, הסיבה היחידה הייתה כלכלית, אף משפחה לא מצאה היגיון כלכלי בהאבסת בעל חיים למזון, כאשר כמות הקלוריות שניתנת לבעל החיים גבוהה פי כמה וכמה מהכמות שמתקבלת משחיטתו. דוגמה יותר סבירה לאכילת בשר היא של המשפחה הסינית, שהאכילה את כלב המשפחה בשיירי המזון שלה ואז שחטה אותו בסעודת החג.
אף על פי שבני האדם הסתמכו בעיקר על דגנים ופקעות, כל אחד ידע באופן אינסטינקטיבי שפירות וירקות הם המזון הטוב ביותר לאדם. איש לא מנע מעצמו את המזונות האלה מתוך חשש שהם לא בריאים או לא נקיים, וכל אימת שהפירות היו זמינים, בני האדם אכלו מהם בהנאה רבה. השינוי החל בסוף המאה ה-19, לאחר שהמדען לואי פסטר פרסם את "תיאוריית החיידקים גורמי המחלות" שלו, ועורר פחד מחיידקים שהתפתח לבעתה בלתי נשלטת שנמשכת עד עצם היום הזה. הפחד הזה הוביל את הממסד הרפואי להמליץ על בישול כל המזונות כאמצעי לשמירה על הבריאות. בני האדם החלו לבשל את התפוחים שלהם, את העגבניות שלהם וכל מזון אחר. לנוכח ההשפעה העצומה של הרופאים על החברה הפך בישול הפירות והירקות לנורמה המקובלת.
כיום צוברת פופולריות דיאטה שמכונה "דיאטת האדם הקדמון" או "דיאטה פליאוליתית". יש לציין שכאשר שוחרי הדיאטה מדברים על תזונה פליאוליתית הם לא מתכוונים לתזונת האדם הקדמון מזה עידן ועידנים, אלא רק לתזונתו בתקופה הפליאוליתית המאוחרת, וגם זאת, כמובן, רק בקרב תרבויות מסוימות שחיו באקלים קר מדי או סבלו מעידן קרח. בכל מקרה, ההמלצות התזונתיות של שוחרי הדיאטה אינן מתיישבות עם השכל הישר, כשהן כוללות מלבד בשר וירקות (שעליהם הסתמך כביכול האדם הקדמון) גם אכילה בלתי מוגבלת של שמנים כמו זית וקוקוס, ושומן מן החי כמו חמאה ושמנת, שכמובן לא היו זמינים לאדם הקדמון בשום תקופה. בנוסף, חרף האיסור לאכול דגנים מסוימים מאפשרת הדיאטה לאכול אורז ופקעות עמילניות, לאו דווקא מתוך סיבה הגיונית כלשהי, אלא יותר כי איש לא יוכל לשרוד על הדיאטה הזו לאורך זמן מבלי לאכול פחמימות, שהן מקור הדלק המועדף על גוף האדם. אחת הדרכים של שוחרי התזונה הפליאוליתית לחזק את טענותיהם היא במחקרים על ציידים-לקטים מודרנים, שתזונתם מתבססת במידה רבה על מזון מן החי. אך הם שוכחים לציין ששבטים אלה לא חיים במצב אופטימלי ולא מתגוררים באזורים המתאימים לאדם. בטבלה זו לדוגמה שעליה הם מסתמכים כראיה למה שאכלו אבותינו, ניתן לראות את שבט ה!קונג, שחיים בכלל במדבר קלהארי, לכן אין פלא שחסרים להם פירות בתזונה; שבט הנוקאק, שאמנם חי ביערות העד של ברזיל, אך אוכלוסייתו מונה כיום כ-200 איש בלבד בשל הצמצום האדיר בשטח המחייה שלו, שעליו השתלטו מטעי קקאו, חוות בקר ושאר מתיישבים, ולכן בני השבט הזה נאלצים לאכול מה שיש, אך עדיין אוכלים 40% מהקלוריות שלהם מפירות; ושבט ההיווי, שבכלל לא חיים יותר כציידים לקטים, וכבר מתחילת המאה ה-20 השתלבו במדינת קולומביה כאזרחים לכל דבר. אף על פי כן, גם שבטים שחיים במדבריות כמו הבושמנים וה!קונג, עדיין כוללים בתזונתם 85 ו-105, בהתאמה, מיני צמחים אכילים. לעומתם, שבטים שחיים באזורים הטרופיים, כמו תושבי גיניאה החדשה, כוללים בתזונתם מאות רבות של צמחים אכילים.
לסיכום, בני האדם לא עברו כל שינוי פיזיולוגי או גנטי שגרם למערכת העיכול שלנו ולגופנו להיפגע מסוכר הפירות ולשגשג על מזונות מבושלים. בשורה התחתונה, בני האדם מסתמכים על תזונה מבושלת רק למשך 1% בקירוב ממיליוני שנות הקיום של המין האנושי (וגם זאת, רק בתרבויות אנושיות שעזבו את האזורים הטרופיים), ומסתמכים על שיעור גדול של מזונות מן החי ומזונות מעובדים רק בעשרות השנים האחרונות, שהם כאין וכאפס לעומת מיליוני שנות האבולוציה האנושית. אך אין כמעט כל צורך להסביר זאת במונחים מדעיים, נסו והיווכחו. היפרדו לשלום מהמזונות שאינם מתאימים לבני האדם, שגורמים לכם לסוכרת, סרטן, אסתמה, אוסטיאופורוזיס ואינספור אי נעימויות. בססו את תזונתכם על פירות וכל כאבי הראש, בעיות העיכול, התשישות והמיחושים השונים שחונכנו לחשוב שהם חלק מהחיים, פשוט ייעלמו. אל תוותרו על אריכות ימים ועל איכות חיים אמיתית תמורת "הנאה קולינרית", שאינה אלא תוצר של תרבות והרגל.
ספרות מומלצת וקישורים בנושא: רובים חיידקים ופלדה/התמוטטות/השימפנזה השלישי/The World Until Yesterday – ד"ר ג'ארד דיימונד; Left in the Dark – טוני רייט. אטלס היסטורי של העולם – אורן נהרי; An Unnatural order – ג'ים מייסון; קניבלים ומלכים – מרווין האריס; The 80/10/10 Diet – ד"ר דאגלס גרהם; דיאטת השלום העולמי – ד"ר וויל טאטל; מחקר סין – ד"ר קולין קמפבל; So Much for the Hunter/gatherer Theory; תזונה ותוחלת חיים; ?Are Humans Designed To Eat Meat.
שלום לצוות האתר. ניכר שהמאמר אינו חובבני ונכתב על ידי יודעי דבר. אציין שאני טבעונית מזה שנים ממניעים מוסריים, וכן נמנעת ממזון מעובד ככל שאפשר. אך יש דבר אחד שאינו מתיישב לי עם העובדות שאתם מציגים אל מול ההמלצות. ציינתם מספר פעמים שקופים הדומים לנו ניזונים מפירות וחרקים. וכאן הבעיה… חרקים הם מקור עשיר לחלבון ולמעט שומן מן החי. אולם קשה לנו היום לדמיין אכילת חרקים, אך מבחינה תזונתית הם מזינים מאוד. עובדה זו מחזקת את העובדה שהאדם כן צריך מזון מן החי. אני חלילה לא מעודדת אכילת מזון מן החי, חלילה. אך כן חשוב להיות מודעים לצורך של האדם ולמצוא תחליפים בהתאם.
היי רוני 🙂 קופי אדם ישלימו את מזונם בחרקים בשל הזמינות שלהם ולא כי יש לזה בהכרח משמעות תזונתית. בפירות ועלים [בעיקר בעלים] יש די והותר חלבון, ואכילת מעט נמלים או כינים שיש בהם שיעורי חלבון ושומן במיליגרמים לכל יחידה היא חסרת משמעות. הרימה הקטנטנה בפרי נגוע שנאכלת בטעות לא היא זאת שעושה את ההבדל מבחינת כמות החלבון והשומן בתזונה שלנו או של הקרובים לנו ביותר מבחינה גנטית, קופי הבונובו. אנחנו הרי לא מדברים פה על כמויות חרקים גדולות כפי שניתן לקנות למשל בשווקים אסיאתיים אלא על כמויות קטנטנות.
היי צוות תודה רבה על התשובה. עניין נוסף – אשמח אם תוכלו להפנות אותי למאמר מקיף המפריך את הדעה הרווחת אודות הצורך של האדם בחלבון מלא. תודה!
בוודאי שיש לנו צורך בחלבון מלא. כל אורגניזם צריך את כל חומצות האמינו כדי להתקיים ולכן בהכרח כל צמח מכיל את כל חומצות האמינו. אנו כבני אדם יכולים לקבל את כל חומצות האמינו החיוניות והלא חיוניות ממזון צמחי לא מעובד וכמובן גם לסנתז בעצמנו חומצות אמינו לא חיוניות בהתאם לצרכינו. זוהי עובדה מדעית. את יכולה להכנס לכל מאגר של ערכים תזונתיים של מזונות שונים שכולל בתוכו את רשימת חומצות האמינו [כמו nutritiondata.self.com או cronometer.com] ולראות שזה אכן נכון 🙂
אהלן
מאמר נפלא ללא ספק וחשוב.
השורה האחרונה בפסקה הבאה לא ממש ברורה לי ואשמח להסבר – בודדתי אותה:
"החוקרים תמימי דעים שהמין הראשון של אדם הופיע לפני כ-2.5 מיליון שנים באפריקה המשוונית. בתור קרוב משפחה ישיר של השימפנזה, ומאחר שחי באותה סביבה שופעת, ניזון האדם בעיקר על פירות ועלים ולמעשה שגשג במשך מיליוני שנים, כשמן הסתם לא היו לו הצורך ולא היכולת לצוד בעלי חיים גדולים או ללקט ולאכול מזונות צמחיים שדורשים בישול, כמו פקעות עמילניות ודגנים.
> בני האדם כה שגשגו באפריקה, עד שראיות מראות שתוחלת החיים ירדה כמעט לחצי בסוף התקופה הפליאוליתית ובתקופה הניאוליתית."
אם בני האדם כה שגשגו באפריקה, מדוע תוחלת החיים שלהם ירדה?
תודה
הכוונה היא שבתור לקטים באפריקה המשוונית הם שגשגו ונהנו מתוחלת חיים ארוכה. בסוף התקופה הפליאוליתית ותקופה הניאוליתית, כאשר הם עברו לישובי קבע, והחלו להתבסס יותר ויותר על חקלאות, אז תוחלת החיים ירדה, כלומר רק כאשר הם התרחקו מאורח החיים שאפשר להם לשגשג.
אני טבעונית מסיבות מוסריות, ומדי פעם עושה תקופות של תזונה טבעונאית שגורמת לי להרגשה טובה מאוד. אני גם מכירה באופן אישי כמה סיפורים מדהימים של ריפוי שהושג בדרך זו. עם זאת, לצערי במאמר יש שתי שגיאות חמורות:
1.הגירת ההומנואידים מאפריקה התרחשה לפחות לפני 1.5 מיליון שנים. כאן אצלנו, בעמק הירדן, נמצא אתר תל עובדיה שהיה מיושב לפני 2 מיליון שנים.
2.השימוש באש החל לפני 700,000 שנים ומעלה, עפ"י מספר אתרים ארכיאולוגיים ידועים.
700000 שנה הם די זמן לשינויים אבולוציוניים משמעותיים, ולכן תזונת קרובי המשפחה שלנו, השימפנזה והגורילה, אינם מהווים ראיה מספקת לתזונה המיטבית עבור האדם.
ארכאולוגיה ואנתרופולוגיה הם תחומים שמבוססים על השערות ופרשנויות, ואינם מדע מדויק. ודאי שיש ממצאים שונים שלעתים סותרים זה את זה, אך בבואנו לבנות תיאוריה עלינו לבחון מה נמצא בקונצנזוס מדעי רחב, ומה מתוך זה לא סותר מדעים מדויקים כמו ביולוגיה ואבולוציה.
ראי למשל את טענתך על כך שהשימוש באש החל לפני 700,000 שנה. ייתכן שאת מתכוונת לאתר בגשר בנות יעקב, שם נמצאו כמה עצמות אדם יחד עם סימני שריפה על עצים ואבנים. מתוך זה מסיקים הפרשנים תאווי הפרסום כמה טענות מרחיקות לכת, שכל אחת נבנית על גבי השנייה ללא כל ראיות אמיתיות ובסתירה לממצאים אבולוציוניים ואקולוגיים: 1) שבני האדם באתר השתמש באש; 2) שבני האדם באתר השתמשו באש הזו לבישול; 3) שבני האדם באתר השתמשו באש הזו לבישול בעלי חיים; 4) שבני האדם באתר היו ציידים מיומנים של בעלי חיים למטרת בישולם; 5) ומכאן שכל בני האדם בעולם כבר היו ציידים מיומנים והשתמשו באש לבישול מזונם.
בוודאי ש-700,000 שנה הן די והותר זמן לשינויים אבולוציוניים משמעותיים, אך שומה על החוקר להראות מהם השינויים האלה כדי לתת תוקף לטענותיו.
בנוגע לטענתך על הגירת ההומנואידים יש כאן בלבול קטן מצדך. אכן יש ממצאים על הגירה מסוימת של הומו ארקטוס מאפריקה בתקופות הרבה יותר קדומות, אך הם לא רלוונטיים לעניינו. אנחנו מדברים על המין שלנו, הומו ספיאנס, שעל פי הקונצנזוס יצא מאפריקה בסביבות 100 עד 200 אלף שנה קודם זמננו. אין עוררין על כך שהומו ספיאנס התפתח באפריקה. כל הומו ארקטוס שיצא מאפריקה בתקופות מוקדמות לא שרד, ובוודאי שלא התפתח להומו ספיאנס, לא בישראל ולא בסין.
שימפנזים הם אוכלי כול. הם ניזונים בעיקר מפירות, שבהם תופסים מקום חשוב מינים טרופיים שונים. כמו כן הם אוכלים עלים, ניצני עלים, גבעולים, תפרחות, קליפת עץ, שרף עץ, ולעתים אף מעט עפר. הם משלימים את תזונתם מן החי, בליקוט חסרי חוליות, שוד ביצים מקיני ציפורים, רדיית דבש מקיני דבורים, וציד יונקים קטנים. הם עשויים לבלות שעות ארוכות בשליית טרמיטים מתוך תליהם. שימפנזים מצויים בטבע נצפו כשהם צדים קופים קטנים מהם, וכן עופרי קודו משורטט, צביונים וגורים של חזירי יבלות. בשר ציד מהווה לכל היותר 3% מתפריטם של שימפנזים מצויים בטבע, אך הוא מוערך מאוד על-ידם ויש לו חשיבות חברתית.
זה קצת מרחיק לכת להגדיר שימפנזים כאוכלי כל, רק בגלל שאחוז זניח בתזונתם אינו מורכב מפירות ומעלים. באותו אופן נוכל להגדיר את האריה כאוכל כל רק בגלל שאריות נצפו אוכלים עשב וצואת בעלי חיים, ולבטח יש בעלי חיים רבים שמוגדרים על פי תזונה מסוימת אף על פי שזו מכילה במידה זניחה גם רכיבים אחרים. אוכל כל בהגדרתו הוא בעל חיים שמסוגל לשרוד ולשגשג רק על מזון צמחי בהעדר מזון מן החי, וכן רק על מזון מן החי בהעדר מזון צמחי.
אין ספק שלא המרכיב הביולוגי הוא שגורם לנטייה זו של השימפנזים לצרוך מזונות שאינם פירות ועלים, אלא בעיקר מרכיב חברתי, וצמצום טריטוריות המחייה של השימפנזים מידי בני האדם, מה שהוביל לא רק לצמצום מקורות המזון אלא גם לעלייה באגרסיביות הטריטוריאלית, ראיה שנתמכת על ידי התצפיות שמצאו כי קופים קטנים הם הציד המועדף. במידה ובהעדר פירות ועלים היה מתגלה שהשימפנזים שורדים ומשגשגים רק על בשר ציד, היה ניתן לקבוע שמדובר באוכלי כל.
ווסטון פרייס במחקרו המפורסם בשנות ה-30 לא מצא ולו חברה ילידית-מסורתית אחת שאינה ניזונה (גם) ממוצרים מן החי. או במילים אחרות – הוא לא מצא ולו חברה אחת (בריאה) החיה על מזון צמחי בלבד.
הנה ציטוט:
As yet I have not found a single group of primitive racial stock which was building and maintaining excellent bodies by living entirely on plant foods.
תגותבתכם?
מה בדיוק הבעיה? במאמר כתוב במפורש שתזונת האדם בתקופה המודרנית מתבססת בעיקר על מזון צמחי, לא רק על מזון צמחי.
מה הבעיה? הנה המשך הציטטה:
I have found in many parts of the world most devout representatives of modern ethical systems advocating the restriction of foods to the vegetable products. In every instance where the groups involved had been long under this teaching, I found evidence of degeneration in the form of dental caries, and in the new generation in the form of abnormal dental arches to an extent very much higher than in the primitive groups who were not under this influence.
ווסטון פרייס באופן ברור טוען שתזונה צמחית בלבד אינה מספקת לבריאות טובה.
הפרשנות שלך שגויה, ווסטון פרייס באופן ברור טוען שחלק גדול מתזונתם של אותם אנשים הייתה מעובדת ועשירה בסוכר לבן וקמח לבן, הרי על הטענה הזו מבוסס כל המחקר שלו. אין כל אינדיקציה לכך שהוא חקר אוכלוסיות שתזונתן הייתה צמחית לא מעובדת כמו של האדם הקדמון, וגילה בהן עששת.
ייתכן שהקשר שפרייס עושה מתבסס על פסקה קודם לכן, שם הוא כותב על כך שאין ויטמין D במזון מן הצומח, אך כמובן שהיום אנחנו יודעים שחשיפה לשמש מייצרת בגופנו די והותר ויטמין D.
אתה מפספס את הנקודה.
אני מתייחס לאוכלוסיות הילידיות שפרייס מצא כבריאות. בכולן, מוצרים מהחי הם חלק נכבד בתפריט – חלב, ביצים, בשר, דגים, וכו'.
פרייס טוען לפחות בשלושה מקומות בספר (אחד הבאתי למעלה) שהוא לא מכיר שום חברה ילידית בריאה בה לא אוכלים מוצרים מן החי.
כשהוא מטפל בילדים עם תזונה לקויה מה הוא נותן להם לאכול? מוצרי חלב ובשר.
שלושים בננות ליום? לא אצל ווסטון פרייס.
אולי אתה פשוט לא מבהיר מה הקשר בין הדברים שאתה מביא לתוכן המאמר. המאמר דן בתזונת האדם לפני התקופה המודרנית, בעיקר בתקופת התפתחותו האבולוציונית, ואילו ווסטון פרייס הוא חוקר בן המאה ה-20.
המסקנות שלך בכל מקרה מרחיקות לכת. ווסטון פרייס לא שיבח את הבריאות הכללית של החברות שהוא חקר, רק את בריאות השיניים. במחקרו על האינואיטים, למשל, הוא כותב במפורש שיש להם שיניים מעולות, אך תוחלת חיים קצרה מאוד.
כדאי שתקרא מחדש את הספר. הספר כולו הוא שיר הלל לבריאותם הפיזית והמנטאלית העילאית של החברות הילידיות אותן חקר המחבר (אותן אלו ששמרו על תזונתן המסורתית, כמובן).
הנה דוגמה אחת מני עשרות רבות המתארות את מצבם המצוין של אנשי החברות הילידיות החיות על פי תזונתן המסורתית (הציטוט לגבי תושבי איי מיצר טורס):
It would be difficult to find a more happy and contented people than the primitives in the Torres Strait Islands as they lived without contact with modern civilization. Indeed, they seem to resent very acutely the modern intrusion. They not only have nearly perfect bodies, but an associated personality and character of a high degree of excellence. One is continually impressed with happiness, peace and health while in their congenial presence.
וכאמור, בכולן אוכלים מוצרים מן החי.
אתה רשאי להסיק מה שאתה רוצה מהספר של ווסטון פרייס, אבל עדיין אין כל קשר בין דבריך לתוכן המאמר.
יש אינספור אלמנטים אחרים בתזונה ובאורח החיים של הקבוצות שנחקרו שתורמים לבריאותם הטובה. ווסטון פרייס מבהיר שהעניין העיקרי בתזונה הוא הימנעות ממזון מעובד, לא צריכה מסוימת של מזון מן החי.
אתה יכול להתעלם מהמציאות כרצונך, או לקרוא בצורה הפוכה את מה שפרייס כתב (כפי שהראיתי לך למעלה – פרייס משבח את בריאותם _הכוללת_ של הילידים הניזונים מתזונה מסורתית).
העובדות הן:
1. וסטון פרייס הוא חוקר רציני מאוד שבדק תזונה ילידית בכל רחבי העולם.
2. הוא לא מצא ולו חברה ילידית אחת בה התזונה המסורתית אינה כוללת מרכיבים משמעותיים מן החי.
3. הילידים שבדק, הניזונים כאמור על תזונה הכוללת מרכיבים משמעותיים מן החי – בריאים מאוד.
לסיכום: שלושים בננות ליום – לא אצל ווסטון פרייס ולא אצל חברות ילידיות.
אתה יכול להמשיך להתעלם מהמציאות כמה שאתה רוצה, כאמור.
אבל אתה ממשיך לא להבהיר מה הקשר בין הדברים. במידה והיה כתוב במאמר שכל אדם שיצרוך מזון מן החי ימות בגיל צעיר בייסורי תופת, היה ניתן להבין את הבלבול שלך, אבל זה לא מה שכתוב במאמר. אין כל קשר בין חברות מסורתיות חקלאיות של המאה ה-20 לבין תזונת האדם הקדמון. זה לא היה נושא מחקרו של ווסטון פרייס. נושא מחקרו היה להראות שחברות מסורתיות שלא צורכות מזון מעובד ומתועש, כולל מזון מעובד מן החי, ייהנו מבריאות טובה יותר, לעומת אלה שכן צורכות מזון מעובד ומתועש, כולל מזון מעובד ומתועש מן החי.
הקשר ברור: החברות הילידיות שפרייס חקר נותנות אינדיקציה טובה מאוד למה שאכל האדם הקדמון (ואני לא מתכוון לשוויצרים או לסקוטים).
אם פרייס לא מצא אף חברה ילידית שמזונה היה מהצומח בלבד, ושהחברות שתפריטן כולל מזון מן החי בריאות ושמחות, הרי זה חיזוק משמעותי לטענה שהאדם אוכל מזון מן החי מזה עידן ועידנים.
השימוש במשנתו של וסטון פרייס לחזק את הטענה של "שלושים בננות ליום" הוא מופרך.
כמעט כל החברות שווסטון פרייס חקר צורכות מזון שמקורו מגידול חקלאי, וחלקן חקלאיות לחלוטין, ואף לא אחת חיה בצורה שבה חי האדם הקדמון. לטעון שאורח החיים שלהן הוא אינדיקציה למה שאכל האדם הקדמון הוא פרשנות מרחיקת לכת שמבוססת על משאלת לב.
לכן כתבתי "אינדיקציה" ולא "אחד לאחד" או משהו כזה. אבל, חלק מהחברות שהוא מתאר אוכלות תפריט שחלקו (או כולו, למשל בגן האמזונס) בהחלט קדמוני. יש לזכור עוד שבחברות חקלאיות רבות עדיין מלקטים ואף צדים כהשלמה לתזונה.
(אבל אכן, בהחלט יש טעם בדבריך.)
אם מוסיפים לעדותו של פרייס גם עדויות רבות של אנתרופולוגים ששהו אצל ציידים-לקטים שהגיעו עד למאה ה-20 באורח חיים מסורתי – הרי כולם כולל כולם אוכלים מזון מן החי.
כלומר, עדותו של פרייס היא עדות תומכת בהקשר זה.
תרבויות הן דבר שמשתנה ומסתגל בהתאם לתנאים. הן עשויות להשתנות מקצה לקצה תוך דור אחד אם התרחש שינוי קיצוני בתנאים. אותה "אינדיקציה" שאתה מדבר עליה יכולה להוות בסיס להנחה שאותן חברות חיות באופן הזה כמה מאות שנים, אך בשום אופן לא להוות ראיה משמעותית לכך שמדובר בתזונה "קדמונית".
שוב, אם נחזור לנושא המאמר, אין כל קשר בין תזונתו של האדם בתקופת התפתחותו האבולוציונית לפני היציאה מאפריקה, לחברות ציד-לקט שקיימות לכל היותר עשרות אלפי שנים בלבד, או למחקרים של ווסטון פרייס ואנתרופולוגים אחרים על חברות מהמאה ה-20.
כן, את הטענה הזו שלך כבר הבנתי. אני לא מתכוון להיכנס לויכוח לגיבה (אשמח לראות עדויות לכך, כרגע יש… אפס).
בכל אופן, אסתפק בכך שלא תסלף פה באתר את משנתו של וסטון פרייס.
יש ראיות מדעיות מובהקות לכך שהאדם התפתח על תזונת פירות, הן מופיעות במאמר הזה ובמאמרים רבים אחרים באתר, אתה מוזמן להשכיל.
ווסטון, crur אנשים שפעילים גופנית הם בכושר טוב יותר ויותר חטובים. מזה להגיע למסקנה שהתפריט שלהם בהכרח מושלם וצריך לחקות אותו במדויק או שהם מממשים את פוטנציאל הבריאות ותוחלת החיים – מסקנות דמיוניות מאוד. גם זה שפרייס לא תאר חברה שתזונתה מושלמת לא מעיד שאי אפשר לשפר את התזונה מעבר למה שמצא.
פרייס לא היה שמח לדעת שישתמשו בשמו כדי לקדם צריכת המבורגרים ולהתנגח במי שמקדם צריכת מזון טבעי לא מעובד (למשל כי מועצת הבקר האמריקאית מממנת את אגודת ווסטון פרייס – כפי שפרסם פרופ' קולין קמפבל).
שי, אתה יכול להביא עדויות המראות שפרייס טועה. זכותך לחשוב שהוא טועה. סבבה.
מה שאתה לא יכול לעשות (ועושים פה באתר) זה לסלף את מה שהוא אמר, ולהשמיט דברים מרכזיים שכן אמר רק בגלל שזה לא מתאים לאג'נדה שלך.
אתה מקשקש שטויות. אם יש לך טיעון רלוונטי למה שכתבתי אתה מוזמן להביא. להשתמש בווסטון פרייס כדי לקדם ג'אנק פוד זה אבסורד ועצוב…
שי, קח סבון ושטוף את הפה המלוכלך שלך.
בזה הסתיים הדיון שלי איתך.