פרות או פירות?

כיצד המזון שאנחנו אוכלים משפיע עלינו ועל העולם? השאלה הזו נשענת על שלושה שיקולים: מוסרי, בריאותי ואקולוגי.
היתרונות הבריאותיים של תזונה טבעונית דלת שומן אינם מוטלים בספק, אך מה בדבר הפן המוסרי? רבים טוענים היום שגידול צמחים פוגע באותה מידה בבעלי חיים כמו גידול בעלי חיים למזון, או אף יותר. האומנם? ומה בדבר הפן האקולוגי? איזו חקלאות משפיעה באופן שלילי יותר על האדמה, המים והאוויר?

הפן המוסרי
לאחרונה נשמעות טענות רבות כי גם הטבעונות אינה מוסרית, היות שבעלי חיים רבים, כמו מכרסמים וציפורים, נהרגים בגלל שיטות החקלאות האינטנסיביות, שדורשות ריסוס כימי וקציר מכני אגרסיבי, שלא מבחין בין צמח לבעל חיים. הטוענים זאת מתעלמים מהעובדות הבאות:
– גידול בעלי חיים דורש גידול מסיבי של צמחים להאבסת אותם בעלי החיים. למעשה, 80% מהשטחים החקלאיים בעולם מוקדשים לגידול בעלי חיים והצמחים שאותם הם אוכלים. גם אם המעבר לתזונה צמחית לא מונע לחלוטין את הפגיעה בבעלי חיים, הוא עדיין מפחית אותה במידה רבה.
– גידול בעלי החיים היבשתיים גורם באופן ישיר לחיסול בעלי החיים הימיים. רוב בעלי החיים שנידוגים באוקיינוסים לא משמשים למאכל אדם, כי הפוטנציאל המסחרי שלהם נמוך מדי, והופכים לקמח דגים שמתווסף לתערובות המזון לבעלי חיים. האכלת פרות ותרנגולות צמחוניות בקמח דגים מזרז את קצב הגדילה שלהן (על חשבון בריאותן) ומונע מחסור קטלני בוויטמין B12.
– לבעלי החיים במשקים יש חיים קצרים ואומללים. הם חיים בצפיפות רבה, עוברים גדימת קרניים, קטימת מקור וצריבת מספר, חוטפים מכות מהעובדים, נתונים לאונס ולחטיפת צאצאיהם, מורעבים או מפוטמים בכוח, עוברים "השבחה" גנטית לגדילה מואצת שגורמת לשברים ודלקות ולבסוף נשחטים באכזריות. בעלי החיים בשדות גם עלולים למות, אך הם חופשיים עד לאותו רגע לחיות את חייהם בשלווה.
– חקלאות שמבוססת על עצי פרי, לא רק דורשת את כמות השטח הנמוכה ביותר, וכך מאפשרת להותיר מרחב רב יותר למגוון אקולוגי, היא גם לא דורשת פעולות מכניות של עיבוד הקרקע, שגורמות להרג המכרסמים בשדות. ביסוס התזונה על פירות הוא הבחירה המוסרית ביותר. בנוסף, עלים ירוקים הם תוספת מעולה לתזונה שלא פוגעת באף בעל חיים, היות שמלכתחילה נאכלו בכל תרבויות העולם, לא בשל טעמם הערב, אלא מפני שצמחו פרא בכל מקום, ללא כל צורך בפעולות חקלאיות או במאמץ כלכלי.

אחרים טוענים (כמו במאמר הזה) כי המעבר לחקלאות שמבוססת על רעיית פרות היא המוסרית ביותר, היות שהפרות יאכלו עשב בלבד וכמות בעלי החיים שתיהרג תהיה הנמוכה ביותר. הטוענים זאת מתעלמים מהעובדות הבאות:
– כמות בעלי החיים שתידרש להאכלת כל האנושות תהיה גבוהה מאוד. כותב המאמר שלעיל קובע כי יידרשו רק 93 מיליון פרות בשנה כדי להאכיל את כל אוכלוסיית ארה"ב. אך אם נכפיל את הסכום הזה בכמות הבשר של כל פרה (150 ק"ג) ואת התוצאה בכמות הקלוריות לכל ק"ג (1,900 ק"ק) ונחלק בסך אוכלוסיית ארה"ב, נקבל 230 ק"ק בלבד לאדם ליום, כמות שלא מספיקה אפילו לארוחה אחת. מכאן שיידרשו כ-930 מיליון פרות בשנה להאכלת אוכלוסיית ארה"ב, או למעלה מ-20 מיליארד פרות בשנה כדי להאכיל את כל אוכלוסיית העולם.
– כמות השטח שתידרש לרעיית בקר תהיה גבוהה מאוד. אהרן בונדי ז"ל, שהיה פרופסור לחקלאות וביוכימיה בפקולטה לחקלאות, קבע בספרו "הזנת בעלי חיים" (ראו במאמר בעלי חיים במשקים וויטמין B12) כי ב-10 דונם מרעה ניתן להפיק 860,000 ק"ק בשנה, שיספיקו להזין אדם אחד בלבד במשך שנה (2,356 ק"ק ליום). מכאן שכדי להאכיל את כל 8 מיליון אזרחי ישראל דרושים 80,000 קמ"ר של שטח מרעה, או פי 3 משטח ישראל כולה! וכדי להאכיל את כל אוכלוסיית העולם תידרש כל פיסת אדמה פורייה בכדור הארץ!
– לא יישאר מקום למגוון אקולוגי. בעולם שמורכב רק מעשב, פרות ובני אדם, שום צמח או בעל חיים אחר לא יוכלו להתקיים. המכרסמים והציפורים לא ייפגעו מהחקלאות, אך כולם יגוועו ברעב. לדוגמה, זבל הפרות באזורי מרעה אינטנסיבי מחזר את הניטראט (שבו משתמשים רוב הצמחים לתצרוכת החנקן שלהם) לאמוניום, שבו משתמשים מעט צמחים, כמו סרפד, וכך שאר הצמחים לא יכולים לנצל את החנקן ומתים.

הפן האקולוגי
על פי אומדן שמרני, כמות האדמה, הדגן, המים, הנפט והזיהום שנדרשת כדי להאכיל אחד מאתנו בתזונה מערבית רגילה יכולה להאכיל חמישה עשר מאתנו על תזונה צמחית. מה הסיבות לכך?
– בעוד רעייה מספקת את כמות הקלוריות הנמוכה ביותר לכל יחידת שטח, וגידול בעלי חיים על דגן מספקת כמות כפולה מזו, חקלאות דגנים מספקת פי 20 ויותר קלוריות לכל יחידת שטח, וחקלאות עצים פי 40 ויותר קלוריות!
– חקלאות בעלי חיים מאיצה את קצב המדבור, סחף הקרקע ואובדן פוריות האדמה. חקלאות עצים מותירה את השטחים ירוקים ופוריים ומונעת סחף.
– על כל ק"ג בשר שמיוצר למאכל נדרשים פי 30 ויותר ליטרים של מים מק"ג מזון צמחי, לא רק כי בעלי החיים שותים כמויות גבוהות של מים, אלא גם כי יש להשקות כמויות גבוהות פי כמה וכמה של יבול צמחי להאכלת בעלי החיים. חקלאות שמבוססת על פירות דורשת את כמות המים הנמוכה ביותר, ועצי פרי רבים גדלים היטב גם ללא השקיה מלאכותית. בנוסף, כמויות הצואה האדירות של בעלי החיים במשקים, וכן האנטיביוטיקה ושאר החומרים הכימיים במזונם, גדולות מכדי לאפשר פינוי יעיל ובסופו של דבר נשטפות לנחלים ומחלחלות למי התהום. חקלאות עצים לא מייצרת כל זיהום מים.
– חקלאות בעלי חיים מייצרת כמויות גבוהות של זיהום אוויר וגזי חממה, הן בשל הפרשות בעלי החיים, הן בשל השימוש העצום בנפט לשינוע, עיבוד וקירור והן בשל כריתת היערות וחיסול הצמחייה המקומית באדמות מרעה. חקלאות עצים מותירה ריאה ירוקה שמסננת את האוויר ומפצה על כל הזיהום שנגרם מהנפט. רוב הפירות גם לא דורשים כל פעולה מכנית מלבד אריזה, ומעטים דורשים קירור. בנוסף, פירות גם לא דורשים בישול, ועל פי הערכות רבות כמות זיהום האוויר שנגרמת מבישול גבוהה אף יותר מהזיהום שנפלט מהמכוניות.

אם אתם רוצים להיות בריאים ונמרצים, לשמור על הסביבה ועל בעלי החיים ולהנחיל לדורות הבאים עולם טוב יותר, בחרו בפירות.

מקורות:
– דיאטת השלום העולמי / ד"ר וויל טאטל
– הזנת בעלי חיים / ד"ר אהרן בונדי
– התמוטטות / ד"ר ג'ארד דיימונד
– איך מזון צמחי חי יציל את הסביבה (מאמר מתוך אתר raw-food-health)
מאמרים מתוך אתר אנונימוס על הפגיעה הסביבתית של משקים מתועשים-
– דו"ח: תעשיות המזון מן החי אחראיות למחצית מפליטות גזי החממה
– האו"ם: משק-החי כאסון סביבתי
– תעשיות החי כמזהמות מים בישראל

ראו עוד:
איך פירות יצילו את העולם