האסטרולוגית יפעת מרטון מציעה עוד מבט על מפת הלידה של המדינה

 

 אנו שמחים לפרסם לרגל יום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל, את מאמרה של האסטרולוגית יפעת מרטון. במאמר מרתק זה מציעה יפעת מבט חדש ומאתגר על מפת הלידה של המדינה, וזאת מהפרספקטיבה של מזל עקרב, המזל הקוטבי למזל שור שבו הוקמה המדינה.
המאמר התפרסם אצלנו באתר לראשונה בנובמבר 2007. בפתיח למאמר כתבנו אז:
"העקרב, שהוא המזל הקשור מבחינה ארכיטיפית במושג "הצל", נמצא ב- 180 מעלות למזל שור והוא מולי וקוטבי לו, ולכן הולם את המבט האחר, המבט מנגד - את אותו המבט החדש שמציעה יפעת".
 

המאמר התפרסם לראשונה בירחון המיסטיקה "אינפיניטי" בחודש מאי 2007, לרגל מלאת 59 שנה למדינת ישראל 
 

בימים אלו אנו חוגגים את יום העצמאות, "יום ההולדת" של מדינת ישראל. לא רבות הן המדינות המודרניות שיש להן תאריך התחלה ברור, אבל בישראל יש – יום הכרזת העצמאות ב- 14.5.1948 ולפי זה אפשר לשרטט מפת לידה אסטרולוגית. אגב, האסטרולוגים המקצועיים חלוקים ביניהם לגבי שעת הלידה המדויקת, דבר המשפיע על מזל האופק. במאמר זה אני מתייחסת לשעה 16:00 לפיה האופק הוא במזל מאזניים, להבדיל מאסטרולוגים המפרשים את המפה עם אופק עקרב.

בשנים האחרונות נחשפנו, אזרחי ישראל החוגגים, לעובדה שלא רק אנחנו מציינים יום זה. גם הפלשתינאים מציינים את אותו תאריך בדיוק, אבל הם קוראים לו "יום הנאכבה" (בערבית – שואה, אסון), והוא יום אבל וזיכרון מבחינתם. זהו ה"צל" אליו התייחסתי בכותרת, כאשר אותה מפה המציינת עבורנו יום של שמחה מציינת עבורם יום אבל. במאמר זה אנסה להראות איך ניתן לפרש את אותם נתונים אסטרולוגיים בשני האופנים הנראים לכאורה סותרים. אין בכוונתי לעשות ניתוח אסטרולוגי שלם אלא רק לציין כמה אלמנטים בולטים.

1. ונוס – השליטה הכפולה של המפה

ונוס היא כוכב בולט במפה זו בגלל שהיא שולטת הן במזל השמש – שור, והן במזל האופק – מאזניים, שני אלמנטים חשובים בכל מפה. ונוס עצמה נמצאת בסרטן בבית 9, המציין (בין היתר) את מדיניות החוץ והשפעתן של מדינות אחרות. סרטן הוא מזל שמסמל בית, ובהקשר מדיני – מולדת, ודבר זה נכון גם עבור ישראל וגם עבור הפלשתינאים. כמו כן, עבור שתי החברות מעורבותן של מדינות אחרות בהקמת מדינת ישראל היא משמעותית וקריטית. עצם ההחלטה על חלוקת ישראל המנדטורית לשני העמים התקבלה בהצבעה של מדינות אחרות באו"ם, ומאז ועד היום נראה שלכל מדינות העולם כמעט יש מעורבות כזאת או אחרת בסכסוך הישראלי-פלשתינאי. עם ההכרזה עצמה, ב- 1948, פלשו 7 מדינות ערב בניסיון להשפיע צבאית על המצב המדיני. בשנים שחלפו מאז ועד נפילת הגוש הקומוניסטי העולם היה מחולק בין הגוש המערבי שצידד (פחות או יותר) בישראל, וגיבה אותה פוליטית וכלכלית (ונוס כשליטת שור מתקשרת גם לכלכלה), והגוש המזרחי שגיבה באותו אופן את הפלשתינאים ומדינות ערב בכלל.

הזווית שמקבלת ונוס מיופיטר בבית 3 מחזקת את השפעת מדינות אחרות, בגלל שיופיטר קשור למדינות-חוץ. יופיטר חזק מאוד וממוקם מול כל שאר הכוכבים במפה, והיותו במזל קשת בו הוא שולט מדגיש את תכונותיו. אבל לאותו יופיטר יש גם זווית קשה עם אורנוס, שכמו ונוס אף הוא נמצא בבית 9. ליופיטר יש תכונה שהוא "נוטה להתעלם" מגבולות ומגבלות, ואורנוס הוא פורץ מסגרות וגבולות אפילו יותר. דבר זה רומז לכך שעד היום גבולות המדינה, ובעיקר בינינו לבין הפלשתינאים (בגדה המערבית וברצועה) הם לא קבועים ולא מוסכמים, וחוזרים שוב ושוב לדיון ולמשא ומתן. מכיוון שהזווית כאמור קשורה למדינות חוץ זה מראה על כך שאין הכרה של מדינות אלו בגבולות הארץ, בכל השלבים מאז קום המדינה, ושני הצדדים מנסים כל הזמן לזכות בהכרה זו, כל אחד לפי תפישת הגבולות שלו. יופיטר ממוקם כאמור בבית 3, בית התקשורת, דבר המעיד על המקום המרכזי שהסכסוך תופס במשך השנים בתקשורת (בית 3) העולמית (בית 9).

 עוד זווית יש לונוס במפה, והיא זווית קשה בהחלט, מנפטון בבית 12. נפטון מייצג מצבים לא-ברורים, אשליות ואף בוגדנות. גם דבר זה מחזק את "נזילות" הגבולות שראינו בזווית הקודמת, אך יש גם משמעויות נוספות. הימצאותו בבית 12 מדגיש את נושאי הבית, והחזק שבהם – מצבי הסגר, פיזיים ונפשיים. אין ספק במצב ההסגר המתמשך בו מצויים הפלשתינאים לאורך השנים, כאשר הבית (ונוס) הופך לכלא אחד גדול עבורם. אבל גם אנחנו בעצם בסוג של "הסגר מרצון" – עם כל התרעה ביטחונית מתרוקנים מקומות הבילוי, השווקים והקניונים, ובשנים האחרונות אנחנו מוזהרים באופן קבוע גם מפני נסיעות לחו"ל, ומתבקשים להסתגר בארץ ובבית נגד הסכנות. עוד משמעות שיש לנפטון במפה זו, בגלל קירבתו לקו האופק, היא בנושא הזהות, ובעיקר הזהות הדתית. כאמור, נפטון בזוויות קשות מעיד על בלבול, ואין ספק שאנחנו די לא ברורים לעצמנו לגבי השאלה "מיהו יהודי" ובעצם גם "מיהו ישראלי", וכל עליה גדולה נוספת מעלה שפע בעיות ותהיות בתחום זה. בקרב הפלשתינאים אפשר לראות בעיקר אצל אזרחי ישראל הערביים את התנגשות הזהויות הסותרות בין היותם אזרחי ישראל מצד אחד והזדהותם הלאומית עם שאר הפלשתינאים מצד שני, דבר הגורם לקשיים רבים גם ברמה הפרטית ובוודאי ברמת החברה כולה. אגב, נפטון מסמל גם נפט, ודבר זה מראה על ההשפעה הגדולה של נושא ייצור הנפט על מדיניות החוץ והתייחסותן של מדינות אחרות הן לישראל והן לפלשתינאים.

2. שמש בשור, על גבול בתים 7-8 (לפי שיטת בתים שווים)
 

השמש במפה נמצאת, כאמור, במזל שור הקשור לקרקעות. דבר זה מדגיש את מרכזיות הטריטוריה הן עבורנו והן עבור הפלשתינאים. השמש עומדת על גבול בית 7 (שותפים ואויבים) ובית 8 (מוות ומלחמות) ומייצגת את העובדה שמדובר על מלחמות בנושא הטריטוריה. גם דבר זה מתקשר לחוסר הגבולות הברורים שהזכרתי בזוויות הקודמות. הימצאותה של ונוס בבית 9, הקשור גם לדתות, מראה שיש גם אספקט דתי לסכסוך, דבר שבולט בעיקר בנושא ירושליים, אבל השמש מדגישה את נושא השטח כעילה המרכזית. מבחינת הפלשתינאים מפה זו מייצגת את אובדן הבית, האדמה והרכוש – כולם נושאים הקשורים למזל שור, בעוד שעבורנו היא מסמלת את שחרור הבית. אפילו הכינוי המקובל "השטחים" לציון אזורי הגדה המערבית ורצועת עזה הוא כינוי בעל אופי "שוורי".

השמש מקבלת רק זוויות קשות במפה זו, והזווית הבולטת היא ממרס בבית 11. מרס מייצג כוח צבאי ומלחמות, ושולט במפה זו בבית 7, שהוא כאמור בית השותפים והאויבים. הזווית בינו לבין השמש מעידה על המלחמה המתמשכת בנושא הטריטוריאלי. הן אנחנו והן הפלשתינאים מפעילים כוח, או כצבא סדיר (ישראל) או כלוחמת טרור (הפלשתינאים). בית 11 מייצג ארגונים גדולים, ומראה על כך שפעמים רבות נדרש ארגון האו"ם לנושא העימות המתמשך, יזם הסכמים ושלח (ושולח עד היום) משקיפים מטעמו לאזורנו.

3. ראש דרקון בשור, בית 7 
 

אני רוצה לסיים במסר קצת יותר אופטימי/חיובי, ולהתמקד באלמנט שנקרא "ראש דרקון". בכל מפה מייצג אלמנט זה את הייעוד של בעל המפה, לאן עליו לשאוף. במפה שלנו ראש הדרקון נמצא גם הוא במזל שור, כלומר אותה התמקדות על הנושא הטריטוריאלי שראינו בניתוח מקומה של השמש, אבל כאן הוא בבית 7 עצמו – בית השותפים והאויבים. אני רואה בזאת סימן עבור שתי הקהילות – גם שלנו וגם הפלשתינאית, שעלינו לפתור את הסכסוך הטריטוריאלי המתמשך בינינו ולהפוך מאויבים לשותפים. מי ייתן וזה יקרה בקרוב. חג שמח.

© כל הזכויות שמורות ליפעת מרטון

הכתבה עלתה לאתר לראשונה ביום 11.11.2007