התשעה בנובמבר, בנוסף להיותו  יום הטעון במשמעות גורלית בהיסטוריה היהודית והגרמנית שאף בישר את שואת יהודי אירופה, הוא יום התחוללותו של ליקוי לבנה דראמתי - ה-ללמ"ד - שמאז הופעתו בתשעה בנובמבר 2003, מטיל צל אפל על מדינת ישראל.

סמליותו הטעונה של התשעה בנובמבר התגלמה השנה בסידרה של אירועים שמהם מתקבל הרושם שערי החטאים משכבר הימים - רומא, ברלין וסדום -  חיות ובועטות בתל-אביב :

הכרומא היינו?
ביום 9.11.2010 "כבשה" רומא העתיקה, באיחור של כאלפיים שנה, את תל אביב: באיצטדיון נוקיה התקיים לראשונה "קרב-כלוב", המזכיר את קרבות הגלדיאטורים בקולוסאום של רומא -  מהלומות עד זוב דם. ואם חשבתם שרק פושטקים ברוטליים נמנים על הקהל צמא הדם - טעיתם. מתברר שזהו "בידור לכל המשפחה". בקהל נראו אימהות מלוות בילדים צעירים. ביניהן אפילו חברת כנסת אחת. 

אכן אבן מקיר תזעק: בצרוף מקרים התמוטט יום קודם לכן עקב רעידת אדמה "בית הגלדיאטורים". להזכירכם, בניין זה שבו התכוננו הגלדיאטורים לקרבותיהם עקובי הדם עמד על תילו בפומפיי קרוב לאלפיים שנה, ואפילו הצליח לשרוד את התפרצותו של הר הגעש וזוביוס שהחריב את העיר במאה הראשונה לספירה.

 
הלברלין דמינו?
עתון "העיר" מיום 19.11.10 חושף שתל אביב הינה עיר חטאים שמשתווה בימים אלה לברלין הדקדנטית של ערב עליית הנאציזם לשלטון.
מסתבר שבסמוך לתשעה בנובמבר, ואולי אפילו ממש בתאריך מיתולוגי זה (העתון לא פירט), הושק במסיבה מפוארת עתון פורנוגרפי ונפתחו כמה מועדוני מין, ביניהם גם סאדו-מאזו. הסצנה הסליזית חוגגת בתל-אביב, מסכם העיתון. 

ומברלין – לקורבנות השואה 
בדיוק ביום התשעה בנובמבר הטעון במשמעות השואה נחשפה השנה פרשיית שחיתות מזעזעת - מעילה בכספי ניצולי השואה שאותה ביצעו עובדים במוסד יהודי, ועידת התביעות, שהיה מופקד על אותם כספים.
 
למה פרשה זו כל כך מזעזעת? כי יש פה מעילה באמון מצד מי שהיו אמורים לגלם מהות מסוככת, מגוננת וטיפולית כלפי ניצולי השואה, הנתפסים כקורבנות חסרי ישע של גורל אכזר. והנה מתברר שדווקא אותה מהות שהיתה אמורה לגלם אימהות - הונתה וחמסה וניצלה את הניצולים והפכה אותם שוב לקורבנות.
זהו מצב מייאש וחסר מפלט, כי מסתבר שהפעם אי אפשר להאשים את הגויים ולחפש נחמה בהתכנסות בחיקו החם של איזה "ביחד יהודי". הכריש התגלה, מכל המקומות, דווקא בנמל הבית.

ובצרוף מקרים מצמרר חשפה אורלי וילנאי כעבור מספר ימים ב"הארץ":
"לאחר עשרים שנים של המתנה, ניצולת השואה מתה ביום שבו קיבלה את הקיצבה"
 

האם האיומה מגיחה מבין הצללים
למחרת התשעה בנובמבר הגיחה שוב, כאילו מבין הצללים של אותו ליקוי לבנה נורא-הוד שהתחולל שבע שנים קודם לכן (9.11.2003) דמותה האימיתנית של האם הנוראה.

ביום 10.11.2010 רצחה אם ממרכז הארץ את שתי בנותיה, ילדות בנות 4 ו-6. היא חנקה אותן למוות אחרי שבעלה, שעובד כשומר בגן ילדים, יצא בבוקר לעבודה. 

האם-הרוצחת גילמה במעשה הזוועה שלה את דמות האם הנוראה שאותה סימל ליקוי הלבנה הדראמתי שהתחולל ביום התשעה בנובמבר 2003. מאז אותו ליקוי ובמיוחד משנת 2008 מטילה האם האיומה את צילה האפל על מדינת ישראל.

בתצפית שפרסמתי מספר ימים לפני שהליקוי התחולל הזהרתי מפני התפרצותה, החל משנת 2008, של "אם כל חטאת... הלוקה בנפשה". 

והנה פרט מעלף: 

כיממה לפני שהלבנה עטתה עלטה עקב ליקויה, התגלה פן מפניה הקטלניות של האם האיומה: זה קרה כשנחשפה פרשת תחליף החלב הקטלני של רמדיה, ביום ששי בלילה (7.11.2003), כ- 30 שעות לפני הליקוי שהתחולל בשעות הראשונות של ה- 9.11.2003.
על פרשת רמדיה באתר ויקיפדיה

המבוא לכתבה עלה לאתר ביום 24.11.2010

הכתבה עלתה לאתר ביום 4.1.2011

 הכתבה עודכנה ביום 5.1.2011