היום, י' באב תש"ע, הוא יום השנה החמישי להתנתקות שביצועה החל למחרת ט' באב תשס"ה, עם פינויים של ישובי גוש קטיף ביום 15 באוגוסט 2005 . קרוב לשנתיים קודם לכן הופיע בשמיים מערך כוכבי דרמתי דמוי מגן-דוד, שנשא בשורה לישראל.

האם מגן-הדוד-השמיימי בישר את תוכנית ההתנתקות?

לאיור גדול של מגן-הדוד-השמיימי

הופעתו של מגן הדוד השמיימי – ה-ללמ"ד
בליל התשעה בנובמבר 2003 הופיע ברקיע מערך כוכבי דמוי מגן-דוד שנוצר מששה גרמי שמיים, ובהם השמש והירח. זמן קצר לאחר היווצרותו של מגן-הדוד-השמיימי התחולל ליקוי לבנה. בעת הליקוי נבלע בעלטה קודקוד מגן-הדוד שבו נמצאה הלבנה - כך שנוצר מגן-דוד-חסר. מערך כוכבי נורא-הוד זה – ליקוי לבנה במגן דוד, ה-ללמ"ד  -   הוא תופעה אסטרונומית יחידה במינה שלא נוצרה כמוה מאז ומעולם. 

הקשר של ה-ללמ"ד לישראל
בנוסף לצורת מגן-הדוד המרמזת על "הקשר הישראלי" של ה-ללמ"ד, שיקף גם האופן שבו התמקם מגן-הדוד במרחב השמיימי של ישראל זיקה חזקה למדינה:  ברגע ליקוי הלבנה, שהוא רגע הייוצרותו של ה-ללמ"ד שצורתו היא, כאמור, צורת מגן-דוד-חסר -  העפיל כוכב-הלכת סאטורן-שבתאי, שיצר את אחד מקודקודי מגן-הדוד, למקום הגבוה ביותר ברקיע של מדינת ישראל, וניצב שם, רם ונישא, בקודקוד העליון של מגן הדוד.  מיקומו זה של שבתאי, הכוכב המסמל את היהדות, בפסגת כיפת השמיים של מדינת ישראל ברגע התהוותו של ה-ללמ"ד, הוא ללא ספק סמל רב עוצמה, שאומר באופן חד-משמעי שמערך כוכבי זה שצורתו מגן-דוד-חסר, נושא מסר לישראל.

והשאלה היא, כמובן, מה הוא המסר שאותו מערך כוכבי חד-פעמי ומפעים מבשר.

אך לפני  שאספר על בשורת ה-ללמ"ד אתעכב בקצרה על משמעות הופעתו של מערך כוכבי זה ביום התשעה בנובמבר (2003).

היום ה-9 של החודש ה-11  - סמל של פורענות

בין התאריכים העבריים והלועזיים קיימת הקבלה מאלפת המבוססת על מספרו הסידורי של החודש בלוח השנה.  כך למשל התאריכים ט' בטבת ו- 9 באפריל מקבילים זה לזה – בשני המקרים מדובר ביום ה - 9 של החודש הרביעי.

והנה פרט מאלף :  התשעה בנובמבר, שהוא היום ה-9 של החודש ה – 11, מקביל ל – ט' באב, שהוא היום ה-9 של החודש העברי ה-11.
לשני התאריכים האלה – 9 בנובמבר ו–ט' באב -  נודעת בתולדות עם ישראל סמליות של פורענות וחורבן. ביום ט' באב נחרבו שני בתי המקדש, וב- 9.11.1938 התחולל בגרמניה ליל הבדולח שבישר את תחילת חורבנה של יהדות אירופה.

כלומר –  בנוסף להתגלותו של ה-ללמ"ד בצורת מגן-הדוד-החסר, צורה שללא ספק אינה מבשרת טובות,  הופעתו של מערך כוכבי נורא-הוד זה בתאריך הטעון של היום התשעה בחודש האחד-עשר – טומנת בחובה אזהרה חמורה.

בנוסף לכך, לפי המסורת היהודית ליקוי הלבנה הוא סימן רע ליהודים.

מהי אם כן, בשורתו?

הבשורה אשר ל-ללמ"ד
יומיים לפני היווצרותו של ה-ללמ"ד בנובמבר 2003, פרסמתי תצפית שהזהירה שאם המדינה לא תחזור בה מדרכיה הרעות בתוך חמישה חודשים – כלומר עד 9.4.2004 – היא הולכת לקראת פורענויות שיתרגשו עליה כעבור חמש שנים.
למיותר לציין שתצפית זו נראתה באותם הימים הזויה לחלוטין.

9.4.2004 – האם קרה ביום זה משהו מיוחד?
התשעה באפריל 2004 סומן, כאמור, בבשורת ה-ללמ"ד כיום גורלי -  בתור היום האולטימטיבי והאחרון שבו ניתנת למדינת ישראל האפשרות "לחזור בתשובה" – והכוונה היא לא למשמעות הדתית אלא לזו מוסרית של המושג, כלומר לחזרה מדרכינו הרעות. 
השאלה המתבקשת בשלב זה היא -
האם התרחש באותו היום (9.4.2004) אירוע  שיש לו זיקה לחזרה בתשובה?
והתשובה - 
ביום  9.4.2004  החליט אריאל שרון להביא את תוכנית ההתנתקות למשאל בקרב מתפקדי הליכוד.

בנוסף, נודעת לתשעה באפריל סמליות של חזרה בתשובה.

ההתנתקות ובשורת ה-ללמ"ד – מה הקשר?
קיימת הקבלה ברורה בין הבשורה של ה-ללמ"ד לבין המסר של תוכנית ההתנתקות: שניהם מתריעים על קטסטרופה עתידית שתתרחש במידה ולא יינקטו צעדים דרסטיים של חזרה ממעשים שנעשו בעבר :

המסר של ה-ללמ"ד שחזרה מדרך רעה תציל מפורענות, מהדהד ללא ספק בתוכנית ההתנתקות שגרסה כי נסיגה תציל את המדינה מאסון.
הזיקה בין ה-ללמ"ד לבין ההתנתקות ברורה; והיות וההתנתקות הצליחה לשקף את רוח הזמן, שאותה ייצג ה-ללמ"ד, תפס רעיון "ההתנתקות" את הציבור הרחב וזכה לאהדה גם בקרב מצביעי הליכוד. תוכניתו של שרון הצליחה לעשות לעצמה (ולו) נפשות בארץ וברחבי העולם. 

מתנגדי ההתנקתות - "הכתומים" - וליקוי הירח הכתום
אך היו גם מי שלא ראו בהתנתקות הצלה, כי אם אסון. עבור קבוצות אלה, רובן מקרב המתנחלים והימין, גילמה הנסיגה את הצד המאיים של מגן-הדוד-החסר שאחד מששת קודקודיו - זה שבו נמצא הירח המסמל בית ובטחון, במזל שור המסמל אדמה - נבלע בגין ליקוי הלבנה, בעלטה. יש להניח כי גם מיקומו של הירח בעת ליקויו בבית 8 המסמל סכנה, תרם לתחושת החרדה של אותו חלק של הציבור שהפך את מגן-הדוד-הכתום לסמלו - סמל המשקף את מגן-הדוד-השמיימי בעת ליקוי הירח כאשר הלבנה לבשה כתום בעת ליקויה - אותו ליקוי דרמטי שיצר את מגן-הדוד-החסר, ה-ללמ"ד. גם לאחר הליקוי המשיך גוון זה לאפוף את הלבנה הכתומה שהלכה ושקעה באופק המערבי. 

ההתנתקות כ- התנקות?
בקצה השני היו מי שראו בנסיגה צעד שהוא לא רק פרגמטי אלא גם מוסרי. ההתנתקות, כך האמינו, תעזור למדינה להתנקות מהכיבוש המשחית. בגישה מוסרית זו היתה ללא ספק זיקה חזקה לסמליות של הללמ"ד, אך היא היתה נחלתו של מיעוט. 

האם שיקפה הנסיגה - "ההתנתקות" - את החזרה בתשובה שה-ללמ"ד סימל? 
לבד מהעובדה שלא נמצא בארץ רוב מוסרי (אולי הוא מצוי רק באמריקה...), לא נתפס אדריכל התוכנית, ראש הממשלה דאז אריאל שרון, כמי שפעל ממניעים כנים וטהורים, אלא כמי שדחף את התוכנית כבולדוזר מטעמים ציניים. הולדתה של ההתנתקות בחטא מסביר מדוע לא הצליחה להשיג תוצאות חיוביות - לא במישור הארצי (לבד מ"הצלחות באספמיה" לטווח קצר) ובוודאי שלא במישור הרוחני.

לסיכום:  נסיגה היתה, אך לא היתה חזרה בתשובה.

התשעה באפריל והמיסטיקה של היום המקביל

התישעה באפריל 2004 שנועד להיות יום החזרה בתשובה האולטימטיבי, הכזיב. אך הנה פרט מאלף הקושר אותו בכל זאת לחזרה בתשובה: התאריך המקביל ל-9 באפריל, שהוא כאמור, ט' בטבת (ראו למעלה) הינו יום של תענית וחזרה בתשובה. בדיוק מה שמקבילו היה אמור להיות ולא היה. 

האקטואליה של תאריכי החורבן

נראה שהיתה כוונת מכוון בבחירתו של ה-ללמ"ד ביום המקביל ל-ט' בטבת בתור היום האולטימטיבי לחזרה בתשובה.  ב-ט' בטבת מקופלת סמליות רבת עוצמה שככל שמתעמקים בה פורשת כנפיים כפרפר שבקע מהפקעת, והסמליות הטמונה בה מתחילה להתפרש.

ט' בטבת - "ערבו של י' בטבת"

על ריבוי הפנים ורב סמליותו של ט' בטבת מעיד הפן הנוסף שלו - היותו  "ערבו של י' בטבת" (בדומה ל"ערב יום כיפור" שהוא היום הקודם ליום כיפור), מימד סימלי נוסף זה הוא טעון ביותר בגלל היותו של י' בטבת הראשון מבין שלושת תאריכי החורבן: והבחירה ביום זה כאילו אומרת: מי שלא יטרח ויחזור בתשובה בערב י' בטבת - "יאכל אותה" ב-י' בטבת.  

 אלה הם שלושת תאריכי החורבן :
י' בטבת שבו החלו הבבלים את המצור על ירושלים.
י"ז בתמוז שבו נפרצו חומות ירושלים קודם לחורבן הבית הראשון וגם השני.
ט' באב שבו נחרבו שני בתי המקדש.
 

בימים ההם ובזמן הזה
תאריכים הטעונים בהיסטוריה היהודית נטענים בימינו במשמעות אקטואלית  כפי שנתן ללמוד מן ההקבלה המאלפת הבאה שבין הימים ההם לזמן הזה:
כפי שבימים ההם בעקבות י' (10) בטבת, שבו החל המצור על ירושלים, התחולל י"ז (17) בתמוז שבו נפרצו חומות העיר,
כך בזמן הזה -  בעקבות היום המקביל ל- ט' (9) בטבת שבו נכזבה התקווה לחזרה בתשובה, פרצה ביום ט"ז  (16) בתמוז, מלחמה. מלחמת לבנון השנייה.

והנה עוד פרט מאלף – כפי ש- ט' בטבת הוא ערבו של י' בטבת, כך גם ט"ז (16) בתמוז (הנובע מ- ט' בטבת) הוא ערבו של י"ז (17) בתמוז 

הכתבה עלתה לאתר ביום י' באב תש"ע - 21.7.2010

עדכונים לכתבה הופיעו בתאריכים